1. העניין שבפני - בקשת התובע "לעיון חוזר ולביטול החלטה מיום 3.9.2012 המורה על חיוב התובע בהוצאות - בקשה למתן אורכה לתובע להגשת כתב תביעה מתוקן בהתאם להחלטה מיום 3.9.2012".
2. מספר רכיבים לבקשה, ואתייחס אליהם כסדרם.
3. לא ניתן להתייחס לבקשה ולתגובה אשר הוגשה, ללא סקירת השתלשלות ההליכים עד כה:
א. תובענה זאת הוגשה כתובענה בסדר דין מקוצר ע"ס 110,596 ש"ח, ביום 11.5.2009.
ב. ביום 18.8.2009 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה, ובוטל בהסכמת הצדדים, ביום 16.12.2010.
ג. לאחר מספר ניכר של דחיות (וייאמר כי מצויים אנו כעת, שלוש וחצי שנים לאחר תחילת ההליכים, לפני הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן), בקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן נקבעה בתחילה ליום 31.5.2012.
ד. ביום 30.5.2012, יום לפני מועד הדיון אשר נקבע, הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון, מאחר וב"כ הקודם של התובע, עו"ד חלבי, הודיע כי הגיע להסכמה עם התובע אודות הפסקת הייצוג, ונדרשת שהות על מנת להעביר הטיפול בהליך לעוה"ד החדש אשר ימונה בהקשר זה.
בהתאם נקבע מועד לדיון בבקשה, ליום 3.9.2012.
ה. לאחר שנדחה מועד הדיון, הוגשה ביום 11.6.2012, בקשת עוה"ד חלבי להשתחרר מייצוג, כאשר בסעיף 2 לבקשה, נכתב מפורשות: "
הח"מ מתחייב לעדכן את הבנק בדבר מועד הדיון בתיק שהוא יום 3.9.12 שעה 12:30 כדי שיהיה סיפק בידי הבנק להודיע לביהמ"ש הנכבד על הייצוג החדש/חילופי בתיק זה".
ו. בנסיבות אלו - ועל בסיס ההתחייבות ליידע את התובע בדבר ההליכים, שוחרר ב"כ הקודם של התובע, ללא תנאי. חרף התחייבות ב"כ הקודם של התובע, לא הייתה התייצבות מטעם התובע, ובהתאם ניתנה החלטה, המטילה חיוב בהוצאות, כמו כן ניתנו הוראות במישור הדיוני, לעניין תיקון כתב התביעה הנדרש לאור טענות ההגנה.
ז. ביום 3.10.2012 הוגשה בקשת התובע לעיון חוזר ולביטול ההחלטה מיום 3.9.2012 המורה על חיוב התובע בהוצאות.
4. ב"כ התובע מציינת כעת, כי עניין זה טופל בעבר ע"י עוה"ד חלבי, והועבר לטיפול משרד עוה"ד וייל בהמשך (על רמת הפירוט של ההודעה, ומשמעות היעדר הפירוט, אעמוד בהמשך). לדברי ב"כ התובע, בשל אי הבנה הנוגעת למספר הליכים המנוהלים באותו עניין, חלקם בלשכת ההוצאה לפועל וחלקם בבתי המשפט, ההודעה על החלפת הייצוג נשלחה רק בתיק ההוצאה לפועל, ולמעשה, התובע לא ידע אודות מועד הדיון שהיה קבוע ליום 3.9.2012.
5. הנתבעים השיבו לבקשה, והעלו התנגדותם לבקשה, בין היתר, בשל הגשת הבקשה שלא בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984. לגופו של עניין טוענים הנתבעים, כי הבקשה אינה מפורטת דיה, וכי הבקשה אשר הוגשה, אינה מעלה עילה לביטולה של ההחלטה; וככל שאירעה טעות אצל התובע, סבורים הנתבעים כי לא עליהם לשאת בתוצאות הטעות, אלא תוצאתה אמור לרבוץ על כתפי התובע.
6.
הרכיב הראשון: עיון חוזר
א. אציין כי המונח "עיון חוזר", אינו מתאים לסעד המבוקש כעת. המונח "עיון חוזר" מתאים למקרים בהם בית המשפט קובע תנאי מסוים בנושא מתן סעד זמני, ומתבקש לעיין מחדש בהחלטתו, לאור נתון עובדתי חדש או נוסף, שלא היה בפני ביהמ"ש.
ב. החלטות המהוות קביעה הנובעת מהדין המהותי כרשם ביהמ"ש, לרבות הסמכות לחייב בהוצאות, אינן פתוחות ל"עיון חוזר", אלא יכולות הן להיות מושא לבקשה לביטול החלטה לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי (ככל שישנה הצדקה לביטולן) , או יכולות להיות מושא לערעור, ככל שנפל פגם בהחלטה אשר ניתנה.
ג. לאור האמור, אין ממש בבקשה לעיון חוזר, והיא נדחית, שכן אינה הסעד הנכון והראוי בנסיבות העניין.
7. הרכיב השני: בקשה לביטול ההחלטה.
א. אפתח ואציין, כי נוטה אני לקבל את טענת ב"כ הנתבעים, באשר להצדקה שלא להתייחס כלל לבקשה בהיעדר תצהיר מטעם התובע. בקשה לביטול פסק דין, אינה יכולה להישען על כתבי הטענות, וברי כי אין מדובר במחלוקת משפטית גרידא, אלא בנסיבות עובדתיות עליהם נשענת טענת ה"טעות", ומשלא צורף תצהיר, דינה של הבקשה להידחות על הסף.
ב. למעלה מן הצורך, אוסיף אף לגופו, גם אם היה מצורף תצהיר החוזר על האמור בבקשה, אין הבקשה עונה על הנדרש. הבקשה לוקה ביותר, ושותקת בהרבה מאוד מובנים, אשר יש להם רלוונטיות בשלב זה: צירוף תצהיר מטעם עו"ד חלבי, כי למרות התחייבותו המפורשת ליידע את התובע אודות מועד הדיון, שכח, השמיט או טעה, יכולה הייתה להוות הפירוט הנדרש.